אנטיגונה- 50 הצגות בלבד
מאת ז'אן אנוי
היתה מלחמה, כמו תמיד. מלחמת אחים. עכשיו היא הסתיימה. באה העת להלל את הנופלים ולהוקיע את הבוגדים. שני אחיה של אנטיגונה נפלו במלחמה, האחד הוכרז גיבור וזכה ללוויה ממלכתית, השני – בוגד. גופתו הופקרה ללא קבר, מאכל לעוף השמיים. על פי צו המלך, כל מי שינסה לקבור אותו – דמו בראשו. אנטיגונה, חמושה באת חפירה ובמצפון, יוצאת לבדה למאבק בשלטון. היא הולכת נגד החוק ובעד הלב ומציתה את הקרב בין מוסר לפוליטיקה, בין משפחה לעם, בין נערה צעירה לשליט זקן. המחזאי הצרפתי זַ'אן אַנוּי כתב בשנת 1944, בשלהי מלחמת העולם השנייה, נוסח מודרני לטרגדיה היוונית הקלאסית מאת סופוקלס. את לב
העיבוד תפס הויכוח הפוליטי-הומני, הקולקטיבי-אישי. זהו דיוקן של גיבורה רגישה, נחושה ואמיצה, מרדנית מודרנית שלא מוכנה להסכים עם פוליטיקאים שמשוכנעים שהם יודעים הכל.
יאיר שרמן ביים את ההצגות המדוברות: "המלט", "הדה גאבלר", "השחף" (ת. גשר) ו"מותו של סוכן" (ת. הקאמרי). כבמאי הבית של בית ליסין, הוא משתף פעולה לראשונה עם שחקן התיאטרון הוותיק ששון גבאי והשחקנית המוערכת ליהי קורנובסקי.
נוסח עברי: רועי חן | בימוי: יאיר שרמן | תפאורה: רוני תורן | תלבושות: פולינה אדמוב | מוזיקה: יחזקאל רז | תאורה: נדב ברנע | עיצוב סאונד: ניראל שרון | הדרכת טקסט: ענת זמש-ריגל | ע. במאי: נעם ביצור| משתתפים: ששון גבאי, יעל וקשטיין, תום חגי, יורם טולדנו, אורה מאירסון, קרן צור, ליהי קורנובסקי, אליה שם טוב, ערן שראל, גיא תור | ניצבים: סורין לייזרוביץ, יגאל רזון | קרדיט צילום: מיכל חלבין