הדה גאבלר

הדה גאבלר – אנוכית ומניפולטיבית או קרבן של נפשה הסוערת? 

דמותה האניגמאטית של הדה גאבלר מעוררת רגשות עזים וסותרים: היא מושכת אך מרתיעה, היא ממגנטת אך מרוחקת, היא פראית אך קרת רוח, היא מסוכנת ולא צפויה. כך או כך, אי אפשר שלא לרצות להיות לידה. 
כביתו של גנרל ידוע הורגלה הדה גאבלר לחיי החברה הגבוהה, אך עם מות אביה נישאה ליורגן טסמן, אקדמאי בורגני, והועידה את עצמה לחיים של פשרה כלכלית ורוחנית. לאחר ירח דבש שנמשך חצי שנה, חוזרים הדה ובעלה לביתם החדש. בתוך פחות מ-48 שעות נכנסים ויוצאים ארבעה אורחים שמציתים בה תשוקות מהעבר עד שקירות הבית הולכים וסוגרים עליה ומחיר הפשרה מביא את נפשה המסוכסכת אל הקצה. קשה שלא להעריץ את התשוקה היוקדת של הדה לחיים טוטאליים אך גם אי אפשר שלא לתהות על כניעתה לצורך בביטחון, ועל האופן שבו היא משחקת באנשים סביבה בכדי להרגיע את הסערות שבנפשה. מאת הנריק איבסן, נוסח עברי: מאיה ערד יסעור, בימוי: יאיר שרמן, תפאורה: רוני תורן, תלבושות: פולינה אדמוב
מוזיקה: יחזקאל רז, צ'לו: רומי קופלמן, תאורה: פליס רוס, וידאו: אלדד בוגנים, ע. בימוי: נעם ביצור, משתתפים: מגי אזרזר, דינה בליי, רמי הויברגר, תום חגי, אסף יונש, נעמי לבוב, אורה מאירסון. הבמאי המוערך יאיר שרמן ("המלט") מביא לבמה גרסה עדכנית של המחזה בכיכובה של מגי אזרזר, המצטרפת לשורה של שחקניות תיאטרון גדולות שגילמו את הדה גאבלר בארץ ובעולם, מאז נכתב המחזה על-ידי גדול המחזאים הנורווגי הנריק איבסן, בשנת 1891.

קרדיט צילום: שי פרנקו