זלנקה – Missa Votiva – תפארת הבארוק הצ'כי

אנסמבל מורן | ניצוח וניהול מוזיקלי: תם קרני | ניהול אמנותי: נעמי פארן | עוגב: בוריס זובין

אנסמבל מורן מציג את המיסה ווטיבה שנכתבה בדרזדן ב-1739 על ידי המלחין הבוהמי הצ'כי יאן דיסמאס זלנקה. אנסמבל מורן מבית מקהלות מורן מורכב מזמרים מקצועיים צעירים, שמביאים רוח חדשה למוזיקה הקלאסית המקהלתית. האנסמבל מתמחה בביצוע מגוון יצירות, תוך שמירה על רמה אמנותית גבוהה וחדשנות. ייחודיותו היא השילוב בין אנרגיה צעירה לבין ניסיון מוזיקלי המאפשרים להעניק פרשנות רעננה ומרגשת למוזיקה. Missa Votiva מאת יאן דיסמס זלנקה (1679-1745) היא אחת היצירות הגדולות והשאפתניות ביותר של תקופת הבארוק המאוחרת. זלנקה, יליד צ'כיה, שפעל בחצר המלכותית של דרזדן במאה ה־18, היה בן דורם של י.ס. באך וג.פ. הנדל אך במשך שנים נשכח יחסית. כיום הוא נחשב לאחד המלחינים המקוריים והנועזים ביותר של תקופתו. המיסה נכתבה בשנת 1739, ככל הנראה לאחר שזלנקה החלים ממחלה קשה, ולכן היא נתפסת כמעין מנחת תודה או נדר רוחני לאל. מכאן גם שמה – Votiva, כלומר "מנחת נדר" או "תפילת הודיה". אחד המאפיינים הבולטים של היצירה הוא השפה ההרמונית הנועזת שלה. זלנקה מרבה במעברים מפתיעים, כרומטיקה עשירה ומתחים הרמוניים שאינם אופייניים למוזיקה הכנסייתית של זמנו. יחד עם זאת, הוא שומר על בהירות מבנית ועל תחושת חגיגיות דתית עמוקה. התוצאה היא מוזיקה שנשמעת גם אינטלקטואלית ומורכבת וגם מלאת רגש ואמונה.בעיני רבים, Missa Votiva מייצגת את פסגת יצירתו של זלנקה: שילוב נדיר של אמונה אישית, עומק רוחני, תחכום מוזיקלי ודמיון יצירתי. היא גם אחת הסיבות המרכזיות לכך שבמאה ה־20 וה־21 זלנקה התגלה מחדש וזכה למעמד של אחד המלחינים החשובים ביותר של הבארוק המרכז־אירופי. קרדיט תמונה: לימור ישראלוף